לפני הכל – האם העסק שלכם פועל ברישיון?
על פי חוק רישוי עסקים תשכ"ח-1968 כל עסק בישראל (גדול או קטן) חייב להצטייד ברישיון המוכיח כי נקט את כל אמצעי הזהירות, ופעל לפי תקנות הבטיחות שנקבעו בחוק בכדי לספק לעובדיו ולמבקרים סביבה בטוחה.
הרישיון ניתן לאחר בחינת מבנה העסק (נקרא גם "בדיקה לטופס 4"), אופי פעילות העסק, מספר העובדים בו, מספר המשרדים בהן מתקיימת פעילותו ושעות העבודה. לשם קבלת הרישיון יש לשלם אגרה, ובאחריות בעל העסק לחדש את הרישיון לאחר שפג תוקפו.
לא תוכלו להתחבא מאחורי רישיון העסק
הרישיון ניתן לעסק במתכונתו הנוכחית וכל שינוי בו מחייב אישור חדש. כמו למשל החלפת בעלות, שינוי מהות העסק, הגדלת/ הקטנת שטח המשרד ועוד.
בנוסף, במידה ולאחר השגת הרישיון בעל העסק מפר את תקנות הבטיחות – הרישיון לא יגן עליו מתביעה. אין צורך ב"פעילות פושעת" בכדי לסכן חיים ולמעשה, גם שינויים שלכאורה נראים לגיטימיים עלולים לסכן את עובדיכם. לדוגמה:
1. התקנת ציוד כבד במשרד ללא אישור מהנדס העיר, קצין בטיחות ממכון התקנים ו/או נציב הכבאות.
2. עריכת שיפוצים במשרד הכוללים שינוי יסודות המבנה, עבודות אינסטלציה או חשמל.
3. הכפלת מצבת העובדים במשרד.
4. הכנסת ציוד כבד למעלית וחציית מגבלת המשקל המצוינת בה.
5. עשיית שימוש (גם זמני) בחומרים מסוכנים.
6. חסימת היציאות ופתחי החירום לשם אחסון ציוד או מכל סיבה אחרת.
עסק המפר את החוק צפוי לקנסות כבדים (15,000 ₪ סכום התחלתי) ולמאסר בפועל במידה ורשלנותו תביא לפציעה ולאובדן חיי אדם.
מחובתכם להיוועץ עם נציג מנציבות הכבאות
חוק הרישוי יש לבצע בדיקת בטיחות תקופתית, אחת לחצי שנה. הגוף האחראי על המבדק הוא נציב הכבאות הפועל מול מהנדס העיר והרשות המקומית. בדיקה זו אינה כרוכה בתשלום והיא חיונית לשם חידוש רישיון העסק. באחריותכם להזמין בדיקה זו ולפעול ליישום ההמלצות כולן. למשל:
1. התקנת מערכות מיגון ומערכות לגילוי וכיבוי אש.
2. רכישת תיק עזרה ראשונה תקני.
3. סילוק מפגעים ומטרדים סביבתיים.
4. הצבת שלטי אזהרה במקומות הנכונים.
5. קיום הדרכות בטיחות לעובדים והנחלת כללי הזהירות בזמן העבודה.
5 אמצעי הזהירות העיקריים שיגנו על העובדים מסכנה
ביצוע בדיקת תקינות תקופתית למערכת החשמל, גז, אלחוטית, מים ומיזוג. בדיקה פשוטה זו בכוחה למנוע סכנה אמיתית בעתיד.
1. קיבוע עצמים מתנדנדים: תמונות, מדפים, משטחי גבס ועצמים כבדים ע"י בעל מקצוע מיומן הפועל ברישיון ומוסמך לביצוע תפקידו. לשם חידוד הנקודה, אילו בעל אולם השמחות בו אירע האסון היה מזמין מהנדס לביצוע התקנת גוף התאורה – כל הסיטואציה הזו הייתה יכולה להימנע וחיים היו ניצלים!
2. הרחקת גורמים מסכנים כגון: הצפנת חוטי חשמל, אחסון חומרי ניקוי בארון סגור, הרחקת זכוכיות שבורות, מרצפות עקומות או ריהוט משרדי רעוע וכן וכל מתקן או כלי העלול לפצוע את העובדים.
3. איסור מופרש לעובדים לבצע עבודות "שיפוץ" לבדם במשרד. אסור לעובדים לטפס על סולם, לגעת בחוטי חשמל ולבצע כל פעולה שעלולה לחשוף אותם לסכנת התחשמלות, נפילה מגובה, החלקה, פיצוץ, פציעה עקב הרמת משקל כבד וכו'.
4. התקנת אמצעי בטיחות שיצמצמו את הסיכון בפגיעה. לדוגמה: מעקות בטיחות, סוגר חכם בחלונות המשרד, משטח למניעת החלקה במטבחון ובחדרי השירותים ועוד.