מדוע כולם רוצים להעניק חסות לאירועי ספורט?
אירועי ספורט לאומיים ובינלאומיים מושכים תשומת לב רבה. כולם רוצים לראות את השחקנים במציאות, לצפות במשחקים ולחוות מקרוב את ההתרגשות בין אם פיזית ביציע או על הספה בסלון.
עסקים הבינו שאת תשומת הלב ניתן לנצל ושהצופים הם למעשה קהל לקוחות פוטנציאליים. מכאן נולדו החסויות כשכל חברה מבקשת להבליט את המוצר/השירות שלה על פני המתחרה, וליצור קשר בין המוצר לבין החוויה הספורטיבית.
כיום החסויות נמכרות זמן שידור (פרסומות) וגם לאביזרים ושירותים במקום האירוע. כגון: ביגוד ואביזרי ספורט הנושאים את לוגו האירוע ולצדו את לוגו העסק המפרסם, מאכלים ושתייה הנמכרים ביציעים, אביזרים טכנולוגיים אותם ניתן לרכוש בהנחה במקום.
שופכים כספים לחינם?
מחקרים מנסים לשווא לקבוע האם אירוע ספורט עולמי כמו אולימפיאדה או הסופרבול הם רווחים, והעובדה שבכל שנה מתקבלים פידבקים סותרים ממארגני התחרויות מקשה על קבלת ההכרעה. כך לדוגמה, ברצלונה ובייג'ין שאירחו את האולימפיאדה רשמו רווחים נאים, בעוד אתונה ואטלנטה לא זכו לתשואות.
אם נבחן את הרווח וההפסד לנותני החסות לאירועים נגלה מגמה דומה: קוקה קולה מדווחת על גדילה בהכנסות בעקבות הפרסום, אך חברת לגו ששילמה הון עתק בעבור פרסומת בסופרבול דיווחה על הפסדים לאחר מכן.
המגמה ההפכפכה לא מונעת מהעסקים והתעשייה להילחם על הזכות לפרסם במשבצת האטרקטיבית, מה שיוצר סחרור כלכלי סביב אירועי הספורט ודרמות בענף החסויות.
אולימפיאדת לונדון – מסחור יתר וביקורת
באולימפיאדה התחרות האמיתית הייתה מאחורי הקלעים כשחברות נאבקו על נתח מהחסויות. קוקה קולה שילמה 100 מיליון דולר עבור חסות, כמוה גם חברת השעונים OMEGA, P&G, VISA, McDonald's וגם Panasonic וענקית הסלולר Samsung.
סכומים נמוכים אך עדין שערורייתיים שילמו אדידס, BMW וחברת התעופה האנגלית British Airways, 63 מיליון דולר כל אחת.
חברת השילוח הבינלאומית UPS שילמה סכום צנוע של 31 מיליון דולר בעבור חסות. מכירים חברות שליחויות ישראליות שהיו משלמות סכום דומה? והיא אינה לבד כי גם חברת האופנה האנגלית NEXT נפרדה מסכום נכבד עבור חסות: 15 מיליון דולר.
השימוש בחסויות משך ביקורת רבה כלפי האנגלים ולא עזרו ניסיונותיהם להסביר את המגמה כניסיון לכסות את העלות הכרוכה באירוח האולימפיאדה בממלכה: 2.3 מיליון ליש"ט.
הסופר בול – תרנגולת המטילה ביצי זהב
114.4 מיליון אמריקאים צפו במשחק הסופרבול השנה והפכו אותו לאירוע הנצפה ביותר בטלוויזיה בארה"ב ומסיבה זו השקיעו העסקים השנה מעל ומעבר בחסויות ובפרסומות: 4.5 מיליון דולר עבור פרסומת של 30 שניות.
ברשימת הספונסרים: חברת סלולר טי מובייל, חברת ביטוח Nationwide עם הכוכב מאט דיימון ומנגד המתחרה All State Company שגייסה את השחקן וולטר וויט מ"שובר שורות" לטובתה.
גם 2 חברות למשחקי רשת ברשימת נותני החסות: Game of War ו- Clash of Clans, ואתם רשת המבורגרים, קוקה קולה, דוריטוס, חברת התעופה דלתא ובאדווייזר בפרסומת השנתית הקבועה.
לצפייה בפרסומת ששברה את האינטרנט: קים קרדשיאן עושה את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב – להצטלם.
חסויות באירועי ספורט ישראליים
הישראלים מתוודעים לתופעה ולמרות שלא תראו בקרוב חסויות ב-100 מיליון דולר למרתון כפר סבא, העסקים הבינו שחסויות הן שיטת קידום מכירות מעניינת ושולפות מזומנים לקראת האירועים.
ברשימת נותני החסות למירוץ תל אביב לדוגמא תמצאו את סמסונג כנותנת החסות הראשית, חברת אדידס, סולגר ויטמינים, ריקושט, עלית, בנק הפועלים ואפילו בירה קרלסברג.
האם משתלם לתת חסות לאירוע ספורט בארץ?
מכוון שלא ניתן לאסוף נתונים מדויקים לגבי אפקטיביות החשיפה, נתנחם בעובדה שאירועי הספורט בישראל הופכים למוכרים, מושכים קהל ותשומת לב. לפיכך, השקעה של מספר אלפים תשתלם לטווח הרחוק (לקוחות פוטנציאליים) ולטווח הקרוב (מכירה פיזית של מוצרים).
אנו ממליצים להתעדכן באופן שוטף באירועי הספורט השונים ולהקדים את המתחרים:
1. להציע חסויות כשהאירוע בתהליך ראשוני בכדי לזכות בתעריף נוח.
2. לפרסם במספר ערוצים במקביל: אביזרים באירוע עצמו ופרסום מקדים ברשתות החברתיות.
3. להציע ללקוחות ולמשתתפי האירוע הנחה ברכישת מוצרים/שירותים מחברתכם בשבוע בו נערך אירוע הספורט.
4. לחפש אירועי ספורט פחות מפורסמים אבל עם ערך מוסף. לדוגמה: מרוץ למען הנספים בצוק איתן, מרוץ למען ילדים על הספקטרום האוטיסטי, מרוץ אופניים להצלת יער בן שמן ועוד.
